הפלאש בטלפון הורס יותר תמונות משהוא מציל

בקצרה: הפלאש המובנה יורה אור קשה מנקודה אחת ממש ליד העדשה, ולכן הוא משטיח פנים, מלבין מצחים ומשחיר את הרקע. בתוך הבית עדיף להדליק שתי מנורות קיימות, לקרב את המצולם לחלון או לקיר בהיר, ולכבות את הפלאש לגמרי.

כשהחדר חשוך, האינסטינקט הוא ללחוץ על סמל הברק. התוצאה מוכרת לכולם: פנים שטוחות עם ברק שמן על המצח, עיניים אדומות ורקע שנעלם לשחור. הבעיה אינה עוצמת האור, אלא הכיוון שלו.

קראו גם: 400 תמונות מהחופשה, אלבום משעמם: הבעיה היא הבחירה, לא הדפוס · הטלפון שלכם מחזיק אלפי תמונות, וכולן במקום אחד שעלול להיעלם · שעת הצילום קובעת את התמונה יותר מהמצלמה שבידיים

למה אור מנקודה אחת משטיח את הפנים

אור יוצר נפח רק כשהוא מגיע מהצד ומשאיר צללים עדינים על הלחיים והאף. הפלאש בטלפון יושב שני סנטימטרים מהעדשה, כלומר האור נוסע באותו ציר בדיוק שבו המצלמה מסתכלת. הצללים נופלים מאחורי האדם ולא נראים, והפנים מאבדות כל תלת ממד.

יש גם בעיית מרחק. עוצמת האור נחלשת ביחס לריבוע המרחק, ולכן אדם שעומד מטר מהטלפון מקבל אור חזק פי ארבעה מאדם שעומד שני מטר. בצילום של שלושה אנשים בשורה, הקרוב נשרף והרחוק יוצא אפור.

מה לעשות במקום

הפתרון בתוך הבית הוא אור קיים, לא אור מהטלפון. הדליקו את כל המנורות בחדר, כולל תאורת המטבח, והושיבו את המצולם כך שהאור הגדול ביותר מגיע מהצד ובזווית של כארבעים וחמש מעלות. חלון בשעות היום עובד טוב יותר מכל גאדג’ט. אותו היגיון שלפיו שעת הצילום קובעת את התמונה חל גם על צילום פנים: המקור והזווית חשובים מהציוד.

מתי הפלאש כן מציל את התמונה

יש מצב אחד שבו הפלאש עובד: אור יום חזק מאחור. כשהשמש נמצאת מול המצלמה, הפנים יוצאות צל כמעט שחור, והבזק קצר ממלא את הצללים בלי לשנות את הרקע. מצלמים חוץ קוראים לזה אור ממלא, והוא שימושי בצילומי חוף ובצהרי יום.

• כבו פלאש אוטומטי בהגדרות המצלמה כדי שלא יידלק מעצמו בכל חדר חשוך.
• נקו את העדשה. שכבת שומן מאצבעות הופכת כל נקודת אור להילה מטושטשת.
• הישענו על קיר או על שולחן. בחדר חשוך הטלפון מאריך את זמן החשיפה והיד נעה.
• הימנעו מתערובת של אור נורה צהוב ואור חלון כחול באותה תמונה. העור יוצא בשני גוונים.
• צלמו שתיים שלוש פעמים את אותו רגע. בתאורה חלשה שיעור התמונות המטושטשות גבוה.

העריכה לא מתקנת אור גרוע

אפשר להרים חשיפה באפליקציה, אבל אזור שנשרף ללבן מלא לא מכיל שום מידע וחוזר אפור ומלוכלך. ברגע שיש רעש דיגיטלי בצללים, כל ניסיון להבהיר מגדיל אותו. לכן העבודה האמיתית נעשית לפני הלחיצה, ולא אחריה.

זה חשוב במיוחד אם התמונה מיועדת להדפסה. הנייר חושף רעש וטשטוש שהמסך הקטן מסתיר, וכך תמונה יפה על הקיר הופכת לאכזבה בגודל 50 על 70. הדפסה מגדילה כל פגם פי כמה.

מי שרוצה להבין את העיקרון מההתחלה ימצא סקירה מסודרת של סוגי האור והשפעתם בערך תאורה בצילום בוויקיפדיה העברית.

בפעם הבאה שאתם מצלמים בסלון בשמונה בערב, הדליקו מנורת רצפה מצד אחד, בקשו מהמצולם להסתובב רבע סיבוב לכיוון האור, וצלמו בלי ברק. ההבדל בין הגרסאות יהיה ברור מיד על המסך, ואם תשוו אותו לתמונות ישנות תראו בדיוק כמה הטלפון שלכם מצלם מעולה כשנותנים לו אור הגיוני.